מחקר

קבוצה1 : זכרונות ילדות בת ים-

קבוצה זו נפתחה בפייסבוק לפני מספר חודשים ומאז נוצר גל עצום של פתיחת קבוצות פייסבוק דומות. בקבוצה זו מפורסמים מידי יום פוסטים שמטרתם להעלות זיכרונות מהילדות של שנים עברו בעיר בת ים בין אם אלו פוסטים כתובים, תמונות, סרטונים, או סיפורים ישנים מאותם הימים בעיר.

בקבוצה חברים מעל ל56,000 חברים שגדלו בעיר. חברי הקבוצה הם חברים בכל הגילאים, חלקם פעילים יותר, וחלקם פחות. את הקבוצה פתח אדם בשם יעקב והוא גם מנהל את הקבוצה כיום. בעת המחקר שלי נוכחתי לראות כי יעקב מפרסם פוסטים רבים שזוכים ללייקים ותגובות רבות גם כן.

במחקר שערכתי בחודש ינואר נחשפתי לפוסטים רבים שונים ומגוונים.

פוסט 1- ורד קרסו ורוקי מרציאנו

אחד הנושאים הבולטים והפופולריים ביותר בקבוצה הוא סיפור מפורסם על בני זוג מבת ים שהגבר ששמו רוקי מרציאנו היה ספורטאי שהתנתק ממשפחתו ובנה לעצמו מערה באחד מחופי הים שבעיר. במערה הזאת הוא היה גר וחי עד שיום אחד המערה קרסה עליו והוא נהרג. מאז מותו של רוקי, ורד שהייתה בת זוגתו התערערה נפשית ועברה לגור ברחובות העיר בת ים. בצעירותה של ורד, היא הייתה ידועה בעיר כבחורה יפה וחכמה בעלת שמחת חיים וחברים רבים. מאז אותו מקרה טראגי ורד השתנתה וניתקה קשר עם משפחתה ועם החברים מהעבר. עם השנים ורד הפכה למוכרת בעיר כיוון שהייתה מסתובבת ברחובות ומתנהגת כאישה מעורערת נפשית. אנשים שלא מכירים את סיפורה של ורד הפכו אותה ללעג בעיר, וניצלו את חולשתה הנפשית כדי לפגוע וללגלג עליה.

רבים מחברי הקבוצה ניצלו את הכוח שבפרסום הפוסטים אל מול עיניהם של עשרות אלפי אנשים וכתבו פוסטים על מנת להפיץ את הסיפור הזה ולמגר את הפגיעה בורד. פוסט זה נכתב ע"י אחת מחברות הקבוצה, שהייתה חברה קרובה של ורד בעת ילדותה, ובפוסט זה היא קוראת לעזרתה של ורד. אנשים רבים הגיבו לפוסט זה ונענו לעזרה. הפוסט זכה למאות תגובות של צער במצבה של ורד, וכתבו שישמחו להירתם לעזרתה של ורד. "שלום לכולם אני גרה מעל שיפודי ציפורה. ורד נמצאת כאן הרבה והיא לא מזיקה לאף אחד. נכון לא נעים להיות לידה. בנושא העזרה רק מישהו שהיא מכירה, היא זקוקה לביטחון קודם כל! היא מותקפת כל היום. פנים מוכרות זאת העזרה הראשונה. מוכנה לעזור"" כל הכבוד לך תפתחי חשבון ובא ונראה אך עוזרים לה אני בטוח שכסף יעשה את העבודה לפחות בהתחלה ,ואני בטוח שיש הרבה בת-ימים עם עמדות מפתח במקומות המכונים שיכולים לעזור לה,גם אני הכרתי אותה טוב ואת הבית שלה הלוואי והיא תשרוד." אלו הן חלק מהתגובות הרבות על אותם פוסטים העוסקים במצבה של ורד. אנשים רבים בוחרים לנצל את הכוח של הקבוצה ברשת החברתית לטובה, ולהפיץ את הסיפוק על מנת לסייע לאותה אישה. יחד עם כל אותן תגובות המצוטטות לעיל, ישנן גם תגובות שלא תומכות בסיוע לורד ומציגות דעה אחרת בנושא. " היא תקנה עם הכסף אלכוהול זה בעיה", "אני מכיר המון אנשים שניסו לעזור לה והיא בחרה להמשיך להתגורר ברחוב ולשתות אלכוהול" לאחר פרסום הפוסט הנ"ל פורסמו פוסטים נוספים העוסקים בהירתמות לעזרתם של תושבי בת ים הזקוקים לסיוע, פוסטים שאכן קיבלו היענות גבוהה. 

פוסט 2- "מי זוכר את קלנוע אורנים בבת ים?"

בעת תקופת המחקר שלי, נחפשתי לפוסטים רבים 

מתוך קבוצת הפייסבוק "זכרונות ילדות בת-ים"

נראה כי הפוסט נכתב כדי להעלות זכרונות מאותו המקום, זכרונות מאת תושבי העיר שביקרו באותו קולנוע שהיה להם כמקום בילוי בתקופה שפעל. תגובות רבות שהיו על הפוסט הן תגובות של תושבי העיר שהעלו חוויות מאותו מקום כגון הסרטים שהיו מוקרנים שם "ראיתי שם את הקיץ של אביה!" , תגובות על הקיוסק שהיה ליד הקולנוע "והקיוסק שתמיד היה מלא באנשים, זכרון שחרוט לי עד היום" , ואירועים נוספים שהיו באותו מקום "לא אשכח את ההצגות הרבות שראיתי שם, כל יום שלישי מבית הספר".

נראה כי פוסטים שכאלה זוכים לתגובות רבות מעצם החיבור והגיבוש שהם יוצרים בין חברי הקבוצה. כאשר כל אחד מגיב ומספר על הזיכרון שלו מאותו מקום ספציפי, אנשים נוספים מגיבים לו וחלקם אף חולקים את אותן חוויות. בנוסף, פוסטים שכאלה מגבירים את תחושת שייכות והזהות כלפי אותה קבוצה, כי כאשר חולקים חוויות דומות, המכנה המשותף בין חברי הקבוצה גדל. פוסטים שכאלה ממשים את מטרת הקבוצה שאף מצויינת בשמה "זכרונות ילדות בת ים". הקבוצה אכן נועדה כדי להעלות זכרונות מימים עברו של העיר בת ים, ופוסטים שמדברים על מקומות שהיו פופולריים בעבר (כמו בפוסט זה) ומעוררים זכרונות מימים עברו מממשים את מטרת הקבוצה.

מתוך קבוצת הפייסבוק "זכרונות ילדות בת-ים"

פוסט 3- "בית ספר ירושלים להתעורר בבקשה"

סוג פוסטים נפוץ נוסף באותה קבוצה הוא פוסטים העוסקים בהעלאת זכרונות מבתי ספר בעיר. פוסט זה נכתב ע"י אחד מחברי הקבוצה שלמד בבית ספר ירושלים. פוסט זה קיבל מאות תגובות.

המגיבים היו מכל שכבות הגיל, תושבי בת ים בעבר ובהווה שלמדו באותו בית הספר. בין כל אותן מאות תגובות ישנן חוויות ואף סיפורים אישיים מאותו בית ספר.

תחושת השייכות נוכחת גם כאן, משום שאותו פוסט חיבר בין כל אותם אנשים שלמדו באותו בית הספר ועברו חוויות דומות. ניתן למצוא תגובות שאליהן מצורפות תמונות מחזור מימים עברו, תגובות שסחפו אחריהן תגובות נוספות של אנשים אשר למדו באותם מחזורים. 

חלוקת החוויות הדומות היא זו שמחברת בין חברי הקבוצה, על אף שחלקם לא מכירים אחד את השניה במציאות. כאן באה לידי ביטוי החשיבות של הקבוצה הווירטואלית שהופכת את חבריה לקהילה על אף שלא בהכרח הייתה בינהם היכרות מציאותית קודם לכן.
בנוסף, ישנן תגובות כמו "מי זוכר את המורה ריקי?" או "מי למד במחזור 68'?". תגובות שכאלה מחדדות את הרצון להתחבר ולחדש קשרים עם אנשים מתקופת הילדות של משתתפי הקבוצה ומעלות את עניין השייכות שמחבר בין חברי הקבוצה כאנשים שלמדו בבת ים בכלל, ובבתי ספר שונים בפרט.

קבוצה 2: נכים למען נכים מול הממסד

מטרת הקבוצה היא להעלות את המועדות לשוויון וזכויות הנכים במדינה, ובכך לעורר אקטיביזם חברתי.

בקבוצה חברים מעל ל2000 משתתפים ובכל יום מפורסמים בקבוצה 3-5 פוסטים.

פוסט 1- מודעת אבל על ה"נכה הכללי" שנפטר כתוצאה ממדיניות ההזנחה של ממשלת ישראל

מתוך קבוצת הפייסבוק "נכים למען נכים מול הממסד"

פוסט זה פורסם ע"י אחד מחברי הקבוצה. הפוסט מכיל בתוכו תמונה של מודעת אבל מסורתית, וכתוב בה כי מת ה"נכה הכללי" וזאת עקב מדיניות ההזנחה של הממשלה שגורמת לנכים להגיע לחיי עוני בגלל הקצבה הנמוכה שהם מספקים להם.

הפוסט קיבל תגובות זועמות כמו "לאן עוד נגיע? הגזמת אדוני" ו"הרגת את כולנו כזה מהר?". תגובות שכאלה מראות על חוסר הסכמה מוחלטת עם מפרסם הפוסט. לעומת זאת, ישנן תגובות המסכימות עם הפוסט וזועמות גם כן על התנהלות הממשלה ועל חלוקת התקציבים לנכים "מדינה בושה בסוף באמת כולנו נמות מהעוני".

ניתן להבין כי גם בין הנכים קיימת מחלוקת בהתנהלות אל מול הממסד וההתמודדות עם חיי היום היום.

פוסט זה מהווה דוגמא לחופש הביטוי שקיים בקבוצה, והשימוש במדיה החברתית כמקום להבעה עצמית גם אם לעיתים קיימת חוסר הסכמה בין חברי הקבוצה.

מתוך קבוצת הפייסבוק "נכים למען נכים מול הממסד"

פוסט 2- "הכירו את המכשפות קרות הלב של הליכוד שהצביעו נגד העלאת קצבאות הנכים. פועלות למען עצמן. מצוקת הציבור זה הדבר האחרון שמעסיק אותן"

פוסט זה ממחיש פעם נוספת את התסכול מעצם התנהלות הממשלה אל מול אוכלוסיית הנכים. גם כאן מובעת תחושת האכזבה מהשלטון. באותה העת ניסו להעביר חוק שיקבע שיש להעלות את סכון הקצבה הניתנת לנכים מידי חודש. הפוסט הביא עמו תגובות כמו "ניפגש בבחירות, מכשפות", "אולי לא נכות פיזית אבל בהחלט נכות במוח", "מעוררות גועל" ושלל תגובות נוספות המביעות את הכעס והעלבון אל מול אותן חברות כנסת.

ניתן לומר כי תחושות הכס והעלבון הן אלה שלעיתים מחברות בין חברי הקבוצה שנאבקים למען מטרה דומה. השימוש במדיה הדיגיטלית כמקום בו ניתן להעביר מסרים ואף משובים הנוגעים לכל חברי הקבוצה מתממש גם כאן.

חברי הקבוצה הם נכים או בעלי מוגבלות כזו או אחרת, וכולם רוצים לקבל את שוויון הזכויות המגיע להם מהממסד. על כן, פוסטים שכאלה הם דוגמא לשימוש בקבוצה כמקום להבעה עצמית בתכנים הנוגעים לכל חברי הקבוצה.

מתוך קבוצת הפייסבוק "נכים למען נכים מול הממסד"

פוסט 3- "סתמו לכם את הפה עם נדבה של 470 ש"ח ולנכים שהם אזרחים ותיקים עם 235 ש"ח. ושיהיה לכם חג שמח"

פוסט זה נכתב ע"י אחד מחברי הקבוצה לאחר שהוחלט להוסיף לקצבת הנכים כמה מאות שקלים.

מקריאת הפוסט ניתן להבין כי כותב הפוסט בחר להשתמש בסרקזם כלפי אותה הלאה שמבחינתו נחשבת לזעומה ומגוחכת. לפוסט היו עשרות תגובות ואף שיתופים של חברי הקבוצה, חלקם זועמים גם כן על ההחלטה הזו וחלקם אף זועמים על כותב הפוסט.

תגובות כמו "אף אחד לא ישתיק לנו את הפה, נאבק ונצליח להשיג את מה שמגיע לנו", "זוהי רק ההתחלה עד שנגיע למטרה" ו"גם זה משהו" הן תגובות המביעות אופטימיות מסוימת מחלק מחברי הקבוצה, שהפרספקטיבה שלהם כלפי אותה החלטה היא מעודנת יותר. לעומת זאת, היו גם תגובות זעומות על ההחלטה "סכום בדיחה" , "רק מראה עד כמה מזלזלים בנו" ו"מגיע לנו לפחות שכר מינימום וזהו". המטרה של כל חברי הקבוצה הינה מטרה משותפת, וכן גם המאבק שלהם. למרות זאת, ניתן לראות כי קיימים חילוקי דעות לגבי דרך ההתמודדות שלהם.

למרות חילוקי הדעות וחוסר ההסכמה בין חברי הקבוצה, לא קיימת אלימות ובריונות ברשת השפה נשארת מכבדת וכל אחד מקבל את המקום הראוי בכדי להביע את דעותיו ומחשבותיו בנושא.

קבוצה 3- ממלכת ציפורניים- אסתר המלכה

קבוצה זו נפתחה ע"י בונת ציפורניים מקצועית בשם אסתר משה. אסתר עוסקת מספר שנים בתחום האסתטיקה והיופי ובשנה האחרונה התחילה לעסוק גם הסיוע לבונות ציפורניים מתחילות.

הקבוצה מונה מעל ל3000 חברים, (ברוב של נשים) וכדי להיכנס לקבוצה יש לשלוח למנהלת הקבוצה צילום של תעודת סיום לימודים בתחום הציפורניים. על כן, תנאי הקבלה הזה יוצר מכנה משותף ברור ומובהק לכל חברי הקבוצה.

הקבוצה נוצרה על מנת לסייע לבונות ציפורניים בתחום בניית הציפורניים והן בתחום פרסום ושיווק העסק שלהן. הסיוע מתקבל ברובו ע"י מנהלת הקבוצה אסתר, אך גם משאר חברי הקבוצה המקצועיים בתחום.

מעבר לפרסומים בקבוצה הווירטואלית. אסתר מזמינה את חברות הקבוצה להשתלמויות אצלה בקליניקה, ובכך גם מכירה חלק מחברות הקבוצה שלה באפן מציאותי.

פוסט 1- בקשת חוות דעת

מתוך קבוצת הפייסבוק "ממכלת ציפורניים-אסתר המלכה"

בפוסט זה אחת מחברות הקבוצה מבקשת את חוות דעתן של חברות הקבוצה בנוגע לתשלום שהיא תגבה מלקוחותיה כאשר תחזור לתחום הציפורניים. בפוסט היא כותבת שעכשיו היא חוזרת לעסוק בתחום לאחר ששנים לא עסקה בתחום ולכן היא צריכה עצות לגבי המחיר שתגבה מלקוחותיה. לפוסט היא מצרפת תמונה של העבודה שלה על מנת לקבל מהמגיבות חוות דעת מתאימה ובנוסף מבקשת מהן טיפים לשיפור.

כותבת הפוסט בוחרת לחשוף בפני חברות הקבוצה את העבודות שלה ובנוסף חושפת עצמה לחוות דעתן של אסתר, שהינה מנהלת הקבוצה ובכך גם הדמות הדומיננטית ביותר בקבוצה, מגיבה גם היא על הפוסט ומסייעת לאותה אישה במתן ביקורת (חיובית) וגם בעצות לשיפור.  בנוסף, הפוסט מקבל גם תגובות משאר חברות הקבוצה שחלקן אכן החמיאו ופרגנו לאותה מפרסמת הפוסט, אך חלקן גם הביעו דעות שליליות ״אני עוסקת במקצוע כבר שנים רבות ויומן הלקוחות שלי תמיד מלא. יודעת מה זה לעבוד ומה זה מקצועיות. את בטוחה שאת מקצועית?״ ״עבודה זולה מאוד...קחי כמה קורסים לשיפור״.
מידי יום מתפרסמים פוסטים בקבוצה בנושאים שונים הקשורים בעיצוב ובניית ציפורניים, ובשיווק העסק.

המגיבות. מצד אחד, זוהי מטרתה של הקבוצה, שיתוף וסיוע לעוסקים בתחום הציפורניים, ומצד שני הכותבת לוקחת סיכון בחשיפה כיוון שישנה האפשרות שהיא תקבל גם תגובות שליליות ופוגעניות.
למרות זאת, היא בוחרת שכן לשתף והתייעץ עם חברות הקבוצה ומקבלת על כך עשרות תגובות.
על אף שהפוסט אותה בחורה ביקשה חוות דעת שחלקה עלולה להיות פחות חיובית, תגובות שכאלה עלולות לפגוע ולערער את הביטחון של אותה בחורה.
בקבוצות העוסקות במקצוע או עיסוק מסוים, לעתים יחסי הכוחות מתבססים על המוניטין של חברי הקבוצה באותו מקצוע, כפי שראינו בפוסט זה. אותה מגיבה שטענה שהיא עוסקת במקצוע הרבה שנים הביעה בתגובתה מן תחושת עליונות מעל למפרסמת הפוסט עליה ניתן ללמוד שהינה חסרת ביטחון ולכן כל תגובה שכזו עלולה לערער אותה ולפגוע בה. 

פוסט 2- מנהלת הקבוצה פונה לעזרה מחברות הקבוצה

מתוך קבוצת הפייסבוק "ממלכת ציפורניים- אסתר המלכה"

בפוסט זה, אסתר מנהלת הקבוצה שואלת את חברות הקבוצה איזה טיפולים אפשר לעשות לגברים ומוסיפה שמעולם לא טיפה בגברים בקליניקה שלה. הפוסט מקבל עשרות תגובות עם רעיונות וסיפורים של חברות הקבוצה מניסיונן האישי במקצוע.

מעבר לעזרה ולסיוע הבאים לידי ביטוי בפוסט זה, ניתן לראות כי גם הדמות הדומיננטית ביותר בקבוצה בוחרת להיוועץ בשאר חברות הקבוצה, חלקן מקצועיות יותר וחלקן פחות. למרות שהינה מנהלת הקבוצה וכביכול אמורה להיות בעלת הידע הנרחב ביותר במקצוע, היא בוחרת לנצל את הפלטפורמה של קבוצת הפייסבוק כדי להעשיר את הידע ובכך גם נותנת תחושת שייכות גדולה יותר לחברות הקבוצה. פוסט שכזה נותן תחושת שייכות ופתיחות גדולה יותר כיוון שכאשר מנהלת הקבוצה מבקשת סיוע, שאר חברות הקבוצה מרגישות מפסיק פתוחות להתייעץ גם כן.

הפוסט מדגיש שיחסי הכוחות בקבוצה קיימים אך אינם קיימים באפן מובהק ואינם משפיעים על הפתיחות והשיח בקבוצה. השיח הינו שיח של עזרה, סיוע, וייעוץ שמתקיים בין כל חברות הקבוצה.

פוסט 3- פוסט היכרות

מתוך קבוצת הפייסבוק "ממלכת ציפורניים- אסתר המלכה"

פוסט זה נכתב ע"י מנהלת הקבוצה אסתר ובו היא מציינת שהגיעו למספר גבוה של חברות בקבוצה, אשר כולן מקצועיות בתחום היופי ומבקשת מכל אחת לכתוב קצת על עצמה בקבוצה.

הפוסט מקבל למעלה מ100 תגובות של חברות קבוצה אשר מספרות על עצמן. ברוב התגובות ישנם פרטים טכניים על אותה מגיבה "אורטל, בת 32 נשואה ואמא ל2 מקצועית בתחום הציפורניים למעלה מ10 שנים".

תגובות שכאלה הן אמנם תגובות טכניות עם מעט מידע אישי על אותה חברה בקבוצה, אך הפוסט מגבש ומחבר בין חברות הקבוצה. ניתן לראות כי הקבוצה היא באמת קבוצה המדומה לקהילה, אשר מנהלת הקבוצה מנסה לחבר בין חברות הקבוצה למרות שאין בינהן קשר מציאותי בחיי היום יום.

הפוסט מדגיש שמעבר להתייעצויות והעצות המקצועיות שניתנות בקבוצה, הקבוצה מהווה גם מרחב חברתי בו קיימת תקשורת שהיא מעבר לעניינים מקצועיים וטכניים.

ניתן לראות כי מנהלת הקבוצה אכן מנצלת את כוחה לטובה ומשתדלת להפוך את הקבוצה שלה למקום חברתי שנעים להיות בו, ומנסה לחבר בין חברות הקבוצה.

אסתר פונה פנייה ריגשית לחברות הקבוצה מתוך רצון ליצור חיבור רגשי בין חברות הקבוצה. החיבור האישי שנוצר מן החשיפה הזאת, בה חברות הקבוצה מספרות על עצמן יוצר מעין בסיס לתקשורת מכבדת יותר. כאשר אנו מכירים אדם מסוים בצורה אישית יותר, נוצרת התחושה כי אותו אדם הוא מעבר לדמות מאחורי מקלדת ולכן הכבוד כלפיו הוא גדול יותר.

ממצאים-

הפוסטים אשר דגמתי לעיל, מציגים שיח אשר מתנהל במספר קבוצות שונות, שיח שמקבל משובים רבים. מן המחקר הנ"ל עלה כי השיח המתנהל בקבוצות הוא שיח מכבד ברוב המקרים. קיים ניצול חיובי של הכוח שיש לקבוצה, כוח שבא לידי ביטוי בסיוע אחד לשנייה, מתן ייעוץ מקצועי ואף ייעוץ אישי.

בקבוצות שיש בהן חברים רבים, שמחבר בינהם מכנה משותף כלשהו, מורגש כי יש חיבור בין אותם חברים עד כדי כך שהם מרגישים מספיק פתוח כדי לחלוק עם שאר החברים סיפורים אישיים.

אחת הקבוצות שבחרתי לחקור היא קבוצת "זכרונות ילדות בת ים" , קבוצה שמונה עשרות אלפי חברים שרובם אנשים מבוגרים, שהינם מהגרים דיגיטליים, שעל אף שהם לא גדלו לתוך עולם טכנולוגי ודיגיטלי, הם נמצאים בקבוצות פייסבוק תוססות ופעילים בהן. מן הפוסטים הנכתבים בקבוצה זו, ניתן להסיק כי חברי הקבוצה אכן חפצים בהעלאת זיכרונותיהם מימים עברו, זיכרונות שלהם ושל חברים אחרים אשר מחברים אותם ואף משייכים אותם למקום בו גדלו. חלקם אפילו מרגישים כי הקבוצה מהווה מעין "חזרה עכשווית לעבר" ומרגישים כי הקבוצה החייתה להם את ילדותם. חוויות שכאלה לא מתקיימות בכל קבוצת פייסבוק. בנוסף, חברי הקבוצה הפיקו אירוע אליו הוזמנו כל עשרות אלפי חברי הקבוצה. אל האירוע הגיעו אלפי חברים, ומרוב הביקוש הגבוהה למפגשים מציאותיים שכאלו בין חברי הקבוצה, יתקיים מפגש נוסף בין חברי הקבוצה.

קבוצה נוספת שחקרתי היא הקבוצה "נכים למען נכים מול הממסד" שעל פי הפוסטים שדגמתי ניתן לראות כי המכנה המשותף של חברי הקבוצה מניע אותם לקיים פגישות מציאותיות גם כן. אופי הפגישות שלהם שונה מאופי הפגישה של חברי קבוצת הנוסטלגיה. חברי קבוצת הנכים רוצים להיפגש בכדי להקים מחאות מול הממסד על מנת לגרום לשינוי בנושא ליחס הממסד כלפיהם. לעומת זאת, חברי קבוצת הזיכרונות נפגשים על מנת ליצור קשרים ואף להחיות קשרים מימים עברו.

הקבוצה השלישית שחקרתי היא הקבוצה של הבנות העוסקות בתחום הציפורניים. על פי הפוסטים שדגמתי מקבוצה זו ניתן לראות כי גם כאשר המכנה המשותף הוא עיסוק במקצוע מסוים, הקבוצה פועלת כדי ליצור תקשורת רחבה יתר בין חברי הקבוצה. בקבוצה שכזו נושא הסיוע וייעוץ הוא שכיח יותר, ואף המפגשים המתקיימים בין חברות הקבוצה מתבססים על המכנה המשותף הזה.

על כן, ניתן לומר כי הקבוצות הנ"ל הן קבוצות ווירטואליות שיוצרות קשר ווירטואלי שפעמים רבות מתפתח לקשר מציאותי. החיבור בין הקשר הווירטואלי לקשר המציאותי בא לידי ביטוי בכל אותם מפגשים שהקבוצות מקיימות ובקשרים המציאותיים שנוצרים בין חברי הקבוצה.