תקשורת- המילה 'תקשורת' נגזרה מהמילה ק-ש-ר והדבר מצביע על משמעותה הבסיסית- קיום של קשר בין בני האדם.
תקשורת מתרחשת כאשר אדם אחד מעביר לאדם אחר רגשות, מידע, משאלות וכדומה. התקשורת היא אירוע חברתי המתקיים באמצעות מערכת סימנים מוסכמים. היחסים שבין הסימנים ובין התכנים שהם מסמנים קובעים את טיבו של תהליך התקשורת.
כפר גלובלי- מושג שבא לדמות את העולם למעין כפר קטן אחד. אמצעי התקשורת האלקטרונים מאפשרים תקשורת בין אנשים ברחבי העולם וכך יוצרים "כפר גלובלי" בו כולם מחוברים. כל העולם נמצא על אותה רשת (למשל רשת האינטרנט) וכך הטכנולוגיה מבטלת את המרחק, הזמן והגבולות והופכת את העולם ל"כפר גלובלי" אחד.
אפשר להבין את תופעת הכפר הגלובלי במלוא משמעותה למשל, בעת שידורי האולימפיאדה, שהינו אירוע כלל עולמי שנערך במקום מסוים על כדור הארץ. השידור הישיר של אירוע כזה מגיע אל כל רחבי כדור הארץ ואף אל האזורים הנידחים ביותר יוצרים מצב שבאירוע צופים מיליארדי בני-אדם בעולם בו זמנית, ממש כמו בכפר הקטן והנידח, שבו נשואות עיני התושבים למה שמתרחש במרכז הכפר.
תיאוריית העליונות– כל אדם (או קבוצה חברתית) שואף לחוש עליונות באמצעות הנמכת האחר.
אנו צוחקים על מגרעותיהם ובעיקר על בורותם של אנשים שהם יחסית נטולי כוח. כל אדם או קבוצה חברתית, שואפים לחוש עליונות באמצעות הנמכת האחר וכי יש להיזהר מהצחוק בשל אלמנט הזדון ולהימנע מאיבוד שליטה רציונלית. לדוגמה: בדיחות ומערכונים על עדות.
אסכולת השימושים והסיפוקים – צרכני התקשורת הם קהל פעיל המנסה לספק צרכים פסיכו-חברתיים באמצעות חשיפה סלקטיבית לאמצעי תקשורת ההמונים ותוכניהם. הגישה מבוססת על התיאוריה המבנית- תפקודית. כל אמצעי תקשורת מתמחה בסיפוק סוגים מסוימים של צרכים.
זהות – המילה "זהות" בעברית נגזרת מפעולת הזדהות עם מישהו או משהו. היא מעידה על כך שאנו מוגדרים ומגדירים את עצמנו על-פי מה שאנו אוהבים, בוחרים, הופכים לחלק מחיינו ומבטאים את עצמנו דרך הפריזמה שלו, באמצעות מגוון מערכות הסימון והסגנון העומדות לרשותנו, כמו שפה, טעם מוזיקלי, לבוש, תסרוקת ועוד.
מהגרים דיגיטליים – בני הדור הקודמים לילידים הדיגיטליים, אשר למדו את האמצעים ואת התפיסות הדיגיטליות בשלב מאוחר יותר בחיים שלהם.
אלימות ובריונות ברשת- בריונות ברשת היא התנהגות פוגענית, שמבצעיה משתמשים באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט או הטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף מישהו. בריונות מקוונת יכולה להתרחש בכל אחד מהמדיה הדיגיטליים ויכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם בפרסום של תמונות או סרטונים. המדובר בהתנהגות חזרתית, תוך שימוש לרעה בסמכות, או בכוח בעזרת אמצעים אלקטרוניים שצוינו לעיל.
חופש הביטוי - זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך. החופש הניתן לאזרח לפרסם ועל ידי כך גם לחלוק על אחרים – בכתב, בקול ובתמונה. חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מוגדרים כ"זכויות על", אלא שהזכות לחופש הביטוי גוררת גם חובות – בעיקר מיומנות מקצועית והוגנות, שהם תמציתה של האתיקה העיתונאית.
פרסום- מוגדר כהעברת מסרים, בתשלום ובזהות ידועה אל קהל יעד לצורך השגת מטרות שיווקיות באמצעות צד שלישי. הפרסום משמש אמצעי לתקשורת שכנועית לא רק כדי למכור מוצר או שירות, אלא גם כדי לקדם רעיון (המלחמה בתאונות הדרכים), ארגון או אדם (פרסום פוליטי לקראת בחירות) .
אקטיביזם חברתי – פעילות חברתית פעילה אשר במסגרתה מובילים שינויים חברתיים במגוון תחומים. אזרחות פעילה שמטרתה ליצור שינוי בחברה.
משוב – בתקשורת בינאישית (ובתקשורת מקוונת. הספר נכתב לפני התפשטות התקשורת המקוונת אבל אי-אפשר להתעלם ממנה) קיימת זרימה מתמדת של תגובות – חזותיות, קוליות, או כתובות - מן הנמען אל המוען. תגובות אלה מספקות שני סוגי מידע: מידע על קליטת הסימנים; ומידע המשקף את עמדת הנמען לגבי תוכנו של המסר. לשני סוגי המידע הללו קוראים משוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה