סקירת ספרות

כוחה של השייכות: קבוצות באינטרנט והשפעתן עלינו

רוב בני האדם, מגדירים את הזהות שלהם על ידי השייכות שלהם לקבוצות מסויימות. השייכות הקבוצתית של האדם מהווה חלק חשוב בהגדרה העצמית שלו, ויש לה חלק משמעותי גם בחיי היום יום שלנו. ניתן לומר שאפילו יש קבוצות שחשובות להישרדות שלנו. השייכות של האדם לקבוצה כזו מבטיחה את המשך קיומו.

תחושת השייכות יכולה לבוא לידי ביטוי בממדים רבים, והיום ברור שהקבוצה האינטרנטית מוחשית מאוד לחבריה. קבוצות אינטרנטיות עוזרות ליחיד בהיבטים רבים של החיים במיוחד בהגדרת זהות משותפת בין חברי הקבוצה. באינטרנט יש קבוצות המציעות לגולש להתנסות בדברים שלא היה עושה גם אם הייתה קיימת במרחב הפיזי שלו קבוצה שכזו. אנשים יכולים ליצור זהות חדשה על ידי הזדהות ועל ידי שייכות לקבוצות על סמך הנושאים החשובים להם, וללא קשר למאפיינים הפיזיים.

אדם המבקש להיות חבר בקבוצה אינטרנטית וגם אדם שכבר חבר בקבוצה כזו מרגישים מידה רבה של שליטה בתקשורת. הקלות הרבה במציאת אנשים דומים לנו מעניקה לנו אפשרויות רבות של חיבורים לקבוצות שונות.

קהילות מדומיינות- בנדיקט אנדרסון

הקהילות המדומיינות החלו סביב נושא הלאומיות. אם בעבר, היה נחשב להיות חלק משושלת מלוכה או בעל מעמד נעלה, אלא שהיום הגאווה מתבססת על שייכות ללאום מסויים. כך החלה סוגיית הקהילות המדומיינות.

פעם כל תפיסת הזמן הייתה ללא הפרדה בין עבר להווה, הממשות המדומיינת פנתה לעין ולאוזן ועם התפתחות הרומן נוצר מושג של “בו זמניות”, כמו קורא שהוא יודע כל. יודע מה הולך בכל העלילה גם אם ה”שחקנים בסיפור” אינם יודעים מה הולך בעלילה. הרומן יצר דמיון לאומי כי גם הקהילה נתפסת כמשהו מוצק  שנעה אחורה וקדימה בהיסטוריה כמו הקורא ברומן. בעיתון מופעיות כל מיני ידיעות שלאו דווקא יש בהם קשר מיידי. זהו קישור מדומיין והוא נובע משתי סיבות עיקריות: 1. הידיעות ארעו באותו זמן- ולכן הן מופיעות באותו יום בעיתון. 2. הספר היה המוצר התעשייתי הראשון שנוצר בסגנון מודרני, כל יחידה בפני עצמה. עיתון לדעת אנדרסון זו צורה מוקצנת של ספר. אדם הקורא עיתון יומי יודע שבאותו זמן קוראים אותו עוד הרבה אנשים בו זמנית, ומחדד את הלאומיות בכך שנוצרת תחושת שותפת בין אנשים שאין להם בהכרח קשר ישיר זה עם זה.

ילדים ברשתות החברתיות- מרכז החקר והמדע של הכנסת

במחקרים רבים שנערכו בנשים האחרונות עולה כי רוב הילדים מגיל 9 ומעלה משתמשים ברשתות החברתיות, ואף לוקחים חלק בקבוצות הקיימות בהן. ניתן להשתמש באותן קבוצות לצורך למידה, יצירה וביטוי עצמי, התנסות בגיבוש זהות, בניית רשת של קשרים חברתיים ופיתוחה  ויצירת תחושת שייכות והערכה חברתית. המשתתפים בכל אותן קבוצות חברתיות ברשת מתארים את עצמם באמצעות יצירת פרופיל שבו מידע אישי, ויכולים ליצור קשם עם בעלי פרופיל אחרים באותו אתר ולבנות בדרך זו רשת של קשרים אישיים. שירותים אלו מאפשרים למשתמשים להתאחד ברשת סביב נושאים או מטרות משותפות, להעלות תכנים, קובצי וידאו ואודיו, קישורים, ולהשתמש ביישומים הזמינם ברשתות החברתיות. ההשתתפות בכל אותן קבוצות מתחיל מהגיל הצעיר. בני נוער רבים לוקחים חלק בקבוצות שכאלה. דבר זה הוא קריטי במיוחד בגלל גילם, גיל בו בני הנוער מגבשים את זהותם ואת ה"אני הפנימי" שלהם, דבר שלעתים רבות מושפע מלקיחת חלק בקבוצות מסוימות ומתחושת השייכות שהן מקנות להם.

אינטליגנציה רגשית ודימויי גוף: הצצה לעולמם של בוגרים צעירים, הקשר בין אינטליגנציה רגשית, חשיפה לתוכני תמונות בפייסבוק ודימוי גוף בקרב בוגרים צעירים-  קטיה פולישוק וליהוא זיסברג

המבנה והתפקוד של יישומי פייסבוק מדמים אינטראקציה חברתית יומיומית, שבעודה מאפשרת שיח ושמירת קשר מתמיד עם רשת חברתית מוגדרת מראש, היא גם מייצרת תהליך מתמיד של הערכה והשוואה חברתית באופן מודגש וחזק יותר מאשר באינטראקציות בין- אישיות מסורתיות, ומדגישה תכנים ויזואליים. 

תאוריית ההשוואה החברתית (1954, Festinger )מניחה, כי אנשים מעריכים את עצמם באמצעות

השוואות לדעותיהם וליכולותיהם של אחרים. לפי גישה זו סביר אפוא להניח, כי חשיפה לתמונות פייסבוק של אחרים בתדירות גבוהה עשויה להיות קשורה להשוואות מבוססות על מראה חיצוני ולהביא להשלכות על הביטחון העצמי של משתמשים.

משתמשי הפייסבוק מנצלים את הפלטפורמה הזו ככלי תיווך בינם לבין משתמשים אחרים. הכלי הזה משמש אותם לשתף עם שאר המשתמשים תכנים רבים. התגובות על כל אותם תכנים משפיעות על כל אדם באפן שונה, וניתן לומר כי דבר זה נובע בעיקר מהביטחון העצמי הנתון של אותו אדם הבוחר לשתף.

החשיפה המוגברת לתכנים של אחרים מובילה את המשתמשים למקום בו הם עורכים השוואות אין סופיות בינם לבין האחרים. אותה ההשוואה, מהווה גורם נוסף לירידה בביטחון עצמי של אותם משתמשים.

כל אלו, מהווים מרכיבים חשובים לבניית ה"אני" העצמי של רבים מבני האדם כיום.

חיים בעולם טכנולוגי- ד"ר ליאת בן דוד

הטכנולוגיה היא בבחינת ראי להתפתחות חיי האדם בכלל והתרבות האנושית בפרט. ישנם יחסי גומלין הדוקים בין התפתחות הטכנולוגיה לבין התפתחות חיי החברה האנושית. התפתחות הידע הטכנולוגי והידע המדעי ושילובם זה בזה הגיעו לרמה כה גבוהה, עד שנדמה כי כמעט אין גבול ליכולתנו לעצב ולשנות את חיינו ולרתום את הסביבה לצרכינו. בזכות הטכנולוגיה יש לנו יותר פנאי ליהנות מפעילויות נוספות, קהילתיות וחברתיות. אחד היתרונות הבולטים של אמצעים טכנולוגיים מודרניים הוא יכולתנו לסייע בידי אנשים, אשר בלעדי הטכנולוגיה היו נדונים לחיי דלות ובדידות ואף למוות. סימני-השאלה המתעוררים כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה על איכות חיינו ממוקדים לא רק סביב סוגיית איכות הסביבה, אלא מתייחסים גם לסוגיות הדנות באיכות החברה האנושית. כך, למשל, יש הטוענים כי הגולם קם על יוצרו: במקום שהטכנולוגיה תהפוך לחלק מבוקר ונשלט בחיי האדם, שולטת הטכנולוגיה בחייו, וזאת מאחר שהפך להיות תלוי בה לחלוטין.

טענה נוספת היא, כי הטכנולוגיה גורמת לכך שבני-האדם יתרחקו זה מזה ויהיו בודדים. טכנולוגיית התקשורת של ימינו יוצרת ארגון חברתי שונה, שאינו מושתת על בסיס גאוגרפי, אלא על בסיס של יכולת טכנולוגית. הטריטוריאליות הגאוגרפית, שליוותה את החברה האנושית משחר ההיסטוריה ועד ימינו, הולכת ומתחלפת בטריטוריאליות נושאית, כלומר - נוצרת חברה שהקשר בין חבריה בנוי על בסיס של נושא משותף. טכנולוגיה זו יוצרת עולם חדש, וכמו כל עולם חדש יש בו שפה חדשה וקוד התנהגות מסוים. כנגד החסרונות שתוארו לעיל עומדים היתרונות של ארגון מסוג כזה: הנגישות המידית למידע, היכולת ליצור קשר עם מקומות ואנשים אשר קודם לכן אולי רק שמענו על קיומם, ההדמיות המתאפשרות הודות לשימוש באמצעים טכנולוגיים מפותחים - כל אלה פותחים בפני החברה האנושית אפשרויות חדשות לפתרון בעיות, לקבלת החלטות ולסיפוק צרכים שאינם מוגבלים במקום ובזמן. שיתוף פעולה ברמה גלובלית יכול להתקיים בין משתמשי הטכנולוגיה מכל העולם, בהחלפת מידע, בארגון מפגשים סימולטניים במקומות שונים בעולם בו-זמנית, ועוד. מגבלות הזמן והמקום נפרצות; אין אנו עוד אזרחיה של עיר מסוימת במדינה מסוימת, אלא אזרחי העולם, בעלי יכולת להיות שותפים בתהליכים המתרחשים בו, ובעלי מחויבות לשמור עליו. כל אחד מאיתנו יכול להיות אחראי ומחויב לשימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות חיינו - מהרמה האישית ביותר, כמו מחזור ומיון אשפה, ועד לרמה גלובלית, כמו אכיפת בקרה מחמירה על תהליכי תעשייה מזהמים במדינות העולם. לחברה החדשה, הנוצרת בעולם זה, יש היכולת לבחור איזה אופי יהיה לה: בין אם כל אדם יהיה אי בודד הקיים לעצמו ולמחשבותיו, ובין אם יהיה שיתוף פעולה אמיתי בין בני-האדם, ללא מגבלות של מקום וזמן. רק תהליך בחירה, אשר ישלב בצורה נבונה ומבוקרת תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי - יוביל ליצירתה של תרבות אנושית מודעת ומחויבת ל"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים; תרבות שבה האדם הוא חלק מהסביבה, שבמסגרתה הוא יודע להשתמש בדרך נבונה ושאינה הרסנית במשאבי הסביבה עכשיו ובעתיד: תרבות אנושית בת-קיימא.

טקסטים תקשורתיים-

קבוצות בעולם- הטור החודשי לעיתון קהילת קבוצות- ד"ר חיים וינברג  לגיליון מרץ 2008 על קבוצות באינטרנט

בלוג זה מדבר על האשליה החברתית שיוצרות הקבוצות הווירטואליות. הכותב מדבר על כך שכל אותן קבוצות המדמות חברה מסוימת, יוצרות אצל המשתמש חוויה המדומה לאינטימיות, אך זוהי אשליה.

הכותב עצמו היה מנהל של פורום מסוים ברשת, וההתנהלות של הכותבים בפורום דימתה לו התנהלות של קבוצה שמתנהלת פנים אל פנים.

מקרה זה מהווה לנו דוגמה לתאוריה המדברת על כך שההתנהלות של החברים בקבוצות הווירטואליות מדמים התנהלות של קשר מציאותי.

הבלוג הנ"ל נכתב בשנת 2008, ולמרות העובדה שמאז הרבה התפתח והשתנה ברשתות החברתיות ובקבוצות הקיימות בהן, ניתן לומר כי תופעת הקבוצות החברתיות התפתחה כבר לפני 10 שנים ויותר, והתפתחותה הבחינו בדמיון בינה לבין קבוצה מציאותית. 

לא משקיעות, שוקעות- קבוצת אמהות חדשה ברשת-

בכתבה זו מדובר על קבוצה חדשה שנפתחה בפייסבוק "אמהות שוקעות". קבוצה זו נפתחה כמחאה נגד קבוצת אמהות אחרת- "אמהות משקיעות". קבוצת "אמהות משקיעות" זוהי קבוצה בה אמהות מראות ומתפארות את אשר הן עושות לילדיהן. בין אם מדובר בעוגת יום הולדת מפוארת, או במתנות הנחשקות שהן קונות לילדיהן. קבוצה זו יצרה תחושת אי נוחות בקרב חלק מהמשתתפות בה, לכן נפתחה הבוצה "אמהות שוקעות". המטרה של קבוצת "אמהות שוקעות" היא להראות שזה בסדר שלא הכנת לילד שלך את העוגת העשויה בצק סוכר הכל כך מפורת, ולפעמים באמת אפשר להסתפק בעוגת שוקולד רגילה. מטרה נוספת של הקבוצה, היא להראות את ה"פנים האמיתיות" של החיים. אמהות משתפות בקבוצה גם את הרגעים הפחות נוצצים באמהות, ולא רק מספקות רגעי זוהר, או לפחות כאלה שמדומים לכאלה.

ניתן לומר כי הקבוצה "אמהות משקיעות" יצרה סוג של רגשי נחיתות אצל חלק מהמשתתפות בה, כיוון שההסתכלות על חייהן של אמהות אחרות, יצרה אצלן תחושה כי הן אמהות לא מספיק טובות, ואף חייהן לא מספיק טובים. לכן, אחת ממשתתפות הקבוצה "אמהות משקיעות" בחרה לפתוח את הקבוצה "אמהות שוקעות", ולהראות את הצד הפחות נוצץ בחיים, בין שגרה ואמהות.

שתי הקבוצות הנ"ל מראות את ההשפעה העצומה שיש היום לרשתות החברתיות ולקבוצות בהן. קבוצה כמו "אמהות משקיעות", השפיעה על החיים האמיתיים של המשתתפות בה, וגמרה להן לחייות בניסיון מתמיד ומירוץ בלתי פוסק אחר ה"שלמות" באמהות.

קבוצות תמיכה ברשת- " פורנוגרפיזציה של כאב וסבל"?

בכתבה זו מדובר על הצד הפחות משמח של הקבוצות ברשת. בכתבה מדובר על קבוצה אינטרנטית בה אנשים פורקים את כאבם וסבלם האישי בפני אחרים, פורקן שלעיתים מתאפיין פתיחות יתרה.

באינטרנט קיימות קבוצות תמיכה רבות, שאף בחלקן לוקחים חלק גם אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים ופסיכיאטרים.בכתבה זו מוצגת התאוריה כי חלק נכבד מהשיתוף ומלקיחת החלק בקבוצות הנ"ל הוא יצר המציצנות. אנשים משתפים בקבוצות את הסיפורים הכי אישיים ופרטיים שלהם, בעוד שאנשים אחרים שאינם ראו כלל נחשפים לסיפורים הללו ולחיים של המשתתפים האחרים.

בזכות קבוצת זכרונות ילדות: התנצלה אחרי 40 שנה-

כתבה זו, שפורסמה באתר "מאקו" עוסקת במקרה בו אישה בת 50 פרסמה בקבוצות זכרונות הילדות של השכונה שלה פוסט בו שיתפה לגבי מה שאירע לה כאשר הייתה ילדה בכיתה ב'. כשהייתה בכיתה ב', ספגה התנהגות מתנכלת מצד שתיים מבנות כיתתה, ועל אף שעברו שנים רבות מאז אותה תקופה, בחרה אותה אישה לפרסם זאת בקבוצה. מתוך כל חברי הקבוצה, אחת התגובות על הפוסט הייתה של אישה אחת, שזוהי אותה ילדה שבזמנו התכלה למפרסמת הפוסט, כאשר היו ילדות בנות 7. התקשורת בין השתיים, שנוצרה בעקבות הפוסט, הביאה עמה התנצלות ואף קשר שהתחדש לטובה.

דרך מקרה זה ניתן לראות את הצדדים החיוביים שבקבוצות הוירטואליות. ניתן לומר שקבוצות הנוסטלגיה שנפתחו בחודשים האחרונים, נוצרו כדי למלא צורך רגשי כל שהוא. סיפור זה ממחיש את הכוח שיש לקבוצות אלה. אותה אישה שבחרה לשתף ולפרסם את אשר הרגישה בתור ילדה, חשפה מעולמה האישי ונגעה בנקודות רגישות של עצמה מול עשרות אלפי אנשים היא לא בהכרח מכירה.